<h1>העיטור — שער ראשון הכשר הבשר ח"ד</h1>
<h2>דף כב.</h2>
אמר רב כיון שנתן טעם בחתיכה חענ"נ ואוסרת כל החתיכות כולה ואסור דס"ל לרב אפשר לסוחטו אסור כר"י ופסק רש"י כרב בתרווייהו ורב אלפסי פסק כרבה בב"ח דאמר חתיכת נבילה וחתיכת דג טמא עד שתתן טעם ברוטב ובקופה ובחתיכה דאפשר לסוחטו מותר ומסתבר לן דאפשר לסוחטו אסור דקי"ל רב ושמואל הלכה כרב באיסורא ור"י ור"ל קי"ל כר"י ותרוייהו ס"ל דאסור אבל מין במינו (ס"ל לעיל) פסקינן לעיל (בהל' גיד) מאי דס"ל (אסור). הלכתא טפת חלב שנפלה על החתיכות אתה מוצא ה' ענינים הענין הא' אם ניער את הקדירה מתחלה ועד סוף ויש בה חתיכה אחרת לד"ה אינו אסור עד שתתן טעם ברוטב ובקופה ובחתיכות ואם אין בו טעם לא חיישינן לשמא לא ניער יפה יפה. הב' לא ניער בתחלה ולא בסוף ונפל בחתיכה וחתיכה רובה ברוטב ומיעוטה מגולה החתיכה שקבלה טעם אסורה ושאר החתיכות מותרות דמבלע בלע מיפלט לא פליט והיינו רישא דמתניתן דקתני כיון שנתנה טעם בחתיכה החתיכה עצמה נעשית אוסרת וכן בכל איסורין שבתורה. הג' אם ניער את הקדירה בסוף הרוטב והחתיכות עמה חתיכה ענ"נ דאפשר לסוחטו אסור ואי ס"ל כר' יהודה אוסרת כל החתיכות אפילו הן אלף ומסברא דילן אליבא דרבנן בס' חתיכות כמותה בטלה וצרפתי שאמר דלא אמרינן אפשר לסוחטו אסור אלא בב"ח ובשא"מ לא ברור לן טעמא. הד' בין במינו בין שלא במינו ואפילו לר"י היכא דאיכא רוטב רכה בתוך החתיכות ויש בו ס' באותה חתיכה שקבלה האיסור משליכה ומותר הכל דקי"ל כל מין ומינו ודבר אחר סילק את מינו כאילו אינו ושא"מ רבה עליו ומבטלו אבל עבה הרי הוא כבשר וקי"ל (כחזקה דילן רואין בפ"ג דע"ג בע"ג דף ע"ג דאמרינן מצא מין את מינו — עיין בשעה"ח) ואית למימר בדבר המתערב ל"ל רואין כגון יין ומים. וכגון ההיא דבכורות [כ"ב ע"א] בהלוקח (צמר) [ציר] מעם הארץ דאמר ר' ירמיה ל"ש אלא לטבל פתו אבל לקדירה מצא מין את מינו וניעור וצ"ע. ואית מ"ד דהא דאמרינן סילק את מינו כאילו אינו למאן דאית ליה קאמר. הה' והיכא שלא נתן טעם בחתיכות היתר וסילק את האיסור. לא אמרינן חתיכה עצמה הסמוכה לה נ"נ מאיסור משהו לאסור כל החתיכות מפני שהן מינה כדמוכח בפ' ג"ה [ק' ע"א] חתיכת נבילה וחתיכת דג טמא שנתערבה עם החתיכות דאוקים אמורא ודריש. כיון שנתן טעם בחתיכות [וכו'] ואי"ל הכא במאי עסקינן בשקדם וסילקן כלומר סילק חתיכת האיסור קודם שקבלו טעם האיסור. והניח האחרות שהיו עמה ש"מ היכא שלא נותן טעם בחתיכה הסמוכה לה לא אמרינן. כיון דאיסורא דרבנן היא ל"א חענ"נ [עי' שעה"ח מה שהגיה] וכ"כ ה"ר יעקב. חתיכת חלב שנפלה בקדירה שיש בו רוטב ורוטב (יתיר) [היתר] אעפ"י שיש ברוטב לבטל חתיכת האיסור כדין מין במינו וד"א צריך שיהא ברוטב היתר לבטל הרוטב שבלעה חתיכת איסור. דמה שבלעה ופלטה הוה רוטב נבלה. ואם יש שם חתיכת היתר ששים ברוטב ממה שבלעה איסור נימא סליק רוטב היתר שהיא מינו וחתיכות היתר שא"מ רבה על רוטב איסור ומבטלו. כדגרסינן אמר רב בשר אסור וחלב מותר. ופרכינן חלב נבלה הוא ואוסר כל היורה (בחלב שבלע הבשר ופלט) ומשני כגון שנפל ליורה רותחת וסלקא קודם דניחא יורה. אלמא אי ניחא יורה אסורה.
